#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. ראובן שמכר שדה לשמעון ולא נתן מעות ודייש אמצרי ויצאו עליה עוררים האם יכול לחזור בו ומדוע? 	"אמר אביי שאם מכר שדהו שלא באחריות אין יכול לחזור בו דאמר ליה חייתא דקטרי סברת וקבלת. כתבו התוס' (ד""ה משהחזיק) שרש""י בפ""ק דב""מ פירש דאע""ג שלא נתן מעות דקרקע נקנית בחזקה. והתוס' פירשו ג""כ שלא נתן מעות אבל קנאו בקנין גמור ודעתו של אדם אע""פ שקנאו בקנין גמור אם יצאו עוררין יכול לחזור בו כל זמן דלא דייש אמצרי אבל כיון דדייש אמצרי אין יכול לחזור בו, עכ""ד. אבל מכר באחריות יכול לחזור בו ואיכא דאמרי אפילו באחריות אינו יכול לחזור בו דאמר ליה כשתראה לי שטר שב""ד טרפו ממך אשלם לך."	"ב""ק ט. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לא. אמר רב אסי כספים הרי הן כקרקע. מה פירוש דבריו להו""א ולמסקנא? "	"להו""א א', לשני אחים שחלקו ונטל אחד קרקע ואחד כספים ובא ב""ח ונטל קרקע דאזיל האי ושקיל פלגא בכספים. להו""א ב', לשני אחים שחלקו קרקע ובא ב""ח ונטל חלקו של אחד מהם שהשני יכול לשלם לו חצי חלקו בכספים כבקרקע. ולמסקנא כרב הונא לענין מזיק שאפילו יש לו קרקע מיטב יכול לתת כספים."	"ב""ק ט."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב. להלכה מה יכול לשלם 1) מזיק 2) מוכר במקח טעות? 	"1) כתבו התוס' (ד""ה רב הונא) שהרי""ף פסק שיכול לשלם כל דבר ואפילו סובין. ור""ת פסק שצריך לשלם כסף או קרקע מיטב ואם אין לו יכול לתת אפילו סובין.<br>2)פסק ר""ת שדינו כב""ח שאם יש לו כסף חייב לתת לו כסף אבל אם אין לו יוכל לתת דברים אחרים ואינו חייב לטרוח למוכרם ולהביא לו כסף. [ועי' בתשובה רל]."	"ב""ק תוס' ט."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לג. אחים שחלקו קרקע ובא ב""ח ונטל חלקו של אחד מהם מה הדין ומדוע? "	"רב אמר בטלה מחלוקת - אותה חלוקה בטילה וחוזרים וחולקים בשוה החלק הנשאר, קסבר האחים שחלקו כיורשים דמו ועל שניהם לפרוע. שמואל אמר שאיבד חלקו, קסבר האחים שחלקו כלקוחות שלא באחריות דמי. ורב אסי אמר נוטל רביע בקרקע ורביע במעות. ופרש""י רביעית מה שנטלו ממנו או בקרקע או במעות, מספקא לרב אסי אי כיורשים דמו וחייב להחזיר לו מחצית חלקו בקרקע דווקא או כלקוחות שלא באחריות. ל""א פרש""י רביעית קרקע ועוד רביעית במעות דמספקא ליה אי כיורשים דמו וחייב להחזיר לו מחצית חלקו בקרקע דוקא או כלקוחות באחריות וחייב להחזיר לו מחצית ממה שאיבד אבל במעות יכול לסלקו."	"ב""ק ט."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד. כיצד מתפרשים דברי ר' זירא בהידור מצוה עד שליש במצוה? 	"רש""י (ד""ה בהידור) פירש שאם מוצא ב' ספרי תורה לקנות ואחד הדור מחבירו יוסיף שליש הדמים ויקח את ההדור. והתוס' (ד""ה עד) פירשו שאם מצא אתרוג כאגוז שהוא ראוי לצאת בו ואחד גדול ממנו שליש יקנהו."	"ב""ק ט: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה. מדוע שור שמסרו לחרש והזיק חייב לשלם ואילו באש פטור? 	"לר""ל משמיה דחזקיה מיירי בשור קשור ובגחלת. שור דרכיה לנתוקי ופרש""י והוה ליה לאסוקי אדעתיה שאפילו אין החרש מתירו סופו להתיר את עצמו, הלכך שמירה רעועה היא, ולכן אפילו התירו חרש חייב בעל השור. גחלת כמה דשביק לה מעמיא עמיא ואזלא ופרש""י ומאי דליבה חרש לא רמיא עליה דבעל גחלת לאסוקי אדעתיה. והתוס' (ד""ה שור) פירשו שקשרו כראוי אלא דשור דרכיה לנתוקי ע""י חרש קאמר, דגרע משום דמסר לחרש אבל גחלת לא גרע כ""כ שאין דרכו ללבות גחלת כמו שדרכו לנתוקי שור, דכמה דשביק לה חרש מעמיא עמיא ואזיל. לר' יוחנן מיירי בשור מותר ובשלהבת. בשלהבת צבתא דחרש קא גרים, בשור לא צבתא דחרש קא גרים. ופרש""י אחיזתו של חרש גרמה ההבער שהוא נטלה והוליכה לגדיש אבל בשור לא צבתא דחרש קגרים שהשור הלך והזיק. והתוס' (ד""ה ולרבי יוחנן) פירשו שהטעם שרבי יוחנן פוטר בשלהבת הוא משום שהקטן שומרה ואין לחשוש שהקטן יעשה היזק, אבל בשור חייב אע""ג שעושה קצת שמירה כיון שהשור הולך מעצמו ומזיק."	"ב""ק ט: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו. באלו דברים חמור קרן דשור מבור ובאלו חמור בור ממנו? 	השור משלם את הכופר, חייב בשלשים של עבד, נגמר דינו<br>אסור בהנאה, דרכו לילך ולהזיק, חייב בו שור פסולי המוקדשים וחייב על כלים, מה שאין כן בבור. [ולר' יהודה גם בור חייב בכלים]. חומר בבור מבשור שהבור תחילת עשייתו לנזק ומועד מתחילתו, מה שאין כן בשור.	"ב""ק ט: - י. "		
